תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית.

תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית.

…חום השמש מאדה את מי האוקיאנוסים, הנהרות ושאר מקווי המים. אדי המים עולים מעלה לאטמוספרה ונעים בה. בהדרגה מתקררים האדים ומתעבים, עד אשר הם הופכים לטיפות מים, התחברות לעננים. העננים מורידים גשם, וכך המים חוזרים אל הקרקע בצורת משקעים: גשם, שלג, ברד וטל. רובם מתנקזים אל מקווי המים וחלקם מחלחלים באדמה – אל מי התהום…

מי תהום

 מקורות המים הטבעיים העיקריים של מדינת ישראל הם מי התהום והם מהווים כשני שלישים מכמות המים בישראל.

מתחת לפני השטח מצויות שכבות שבהן יש מים ואוויר ומתחתן מצויות שכבות רוויות במים. האופק העליון של השכבה הרוויה במים נקרא מפלס מי התהום. מפלס זה יכול להיות ממש מתחת לפני הקרקע או בעומק של מאות מטרים.

מים עיליים – מי הגשמים ונחלים – מחלחלים מפני השטח אל תוך הקרקע עד שהם מגיעים אל שכבת סלע שאינה חדירה למים – אטימה, ועליה הם נאגרים.

השכבה הנושאת בתוכה את מי התהום נקראת – אקוויפר

אקוויפר (אקווה)=נושא מים=שכבה נקבובית המאפשרת מעבר מים דרכה. האקוויפר הוא שכבת סלע נקבובית תת-קרקעית, הנמצאת מעל שכבות סלע אטומות, שאינן מאפשרות חלחול מים דרכן. האקוויפר מהווה מאגר של מי תהום. המימי האקוויפר נשאבים ומנוצלים לצרכי האדם.

אקוויקלוד=שכבת סלע אטימה שאינה מאפשרת מעבר מים.

 

השכבות נושאות המים העיקריות בישראל הן סלעי הגיר והדולמיט, המצויים באזורים ההררים של ישראל, וסלעי החול המצויים בשפלת החוף. שכבות קרקע נושאות מים נוספות הן הגיר בגלבוע ובגליל, החלוקים והחצץ בנגב ובערבה, הבזלת בגליל ושכבות אבן החול הנובית בנגב.

בישראל מצויים שלושה אקוויפרים:  אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר חרמון.

אקוויפרים נוספים וקטנים יחסית, מצויים בגליל המערבי והמזרחי, בגולן, בעמקים בבקעת הירדן ובערבה.

המקורות העיקריים למי התהום בארץ נמצאים בשני מוקדים עיקריים: אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.

אקוויפר החוף ואקוויפר ההר הם שני המוקדים העיקריים למי התהום.

אקוויפר ההר – הוא המאגר הגדול מבין קבוצת המאגרים. הוא משתרע מתחת לשדרת ההר המרכזית, מנחל תנינים בצפון ועד אזור באר שבע בדרום, ומדרום ההר במערב ועד קו גב ההר במזרח. איכות המים בו טובה מאוד, ולכן הוא משמש כמאגר למי שתייה.

אקוויפר ההר מורכב בעיקר מסלעי גיר ודולמיט סדוקים שבתוכם חללים רבים היכולים להכיל מים. משם הם מגיעים לאקוויקלוד המורכב משכבות סלעי חרסית וחוור האטימים למים.

בגלל מבנהו של אקוויפרי ההר תנועת המים בתוכם חופשית וכתוצאה מכך יכולת הסינון של סלעי האקוויפר מוגבלת. כאשר מופיע זיהום על פני האזור של האקוויפר, כגון אשפה או ביוב, הוא נשטף בגשם ומזהים את מי התהום. גם שאיבת יתר עלולה להנמיך את מפלס מי התהום ולגרום לחדירת מים מלוחים.

אקוויפר החוף – מורכב מחול, אבן חול וכורכר – כולם סלעים גרגריים בעלי נקבוביות המאפשרים הולכה טובה מאוד של המים. הוא מתמלא על ידי גשמים היורדים בכל מקום על פניו, והמים מחלחלים למטה בקלות.

האקוויפר ממוקם באזור המאוכלס ביותר בישראל – לאורך החוף, מקיסריה בצפון ועד לרצועת עזה בדרום. איכות המים שלו טובה לשתייה ולחקלאות.

מאז הקמת המדינה, בשל עלייה במספר התושבים והפיתוח הנמרץ באיזור הוגברה שאיבת המים והגיעה למימדים המסכנים את אפשרות אספקתם העתידית של המים.

זיהום מי התהום

פסולת היא תוצאה בלתי נמנעת של אורח חיינו המודרני.  הפסולת היא מחירה של הקידמה, ועלינו להתמודד עם מחירה הכבד.

מי התהום פגיעים לזיהומים אשר מחלחלים לקרקע. זיהומם של האקוויפרים מביא לידי ירידה באיכות המים.

בשני האקוויפרים  ניכר זיהום מי התהום וירידה באיכות המים. באקוויפר החוף הנמצא באיזור שמעליו יישובים רבים, מפעלי תעשייה וחרושת, שטחים חקלאיים ותחנות כוח –  הזיהום וירידת איכות המים גדולים יותר.

 זיהום  של אקוויפרים נובעים ממספר גורמים – טבעיים שאינם ניתנים לשליטה, ומגורמים מלאכותיים המושפעים מפעילות אנושית.

התחזית לחורף הבאה גם היא אינה מעודדת במיוחד:

 כתוצאה מפעילות חקלאית, תעשייתית, אזרחית וצבאית, חלה ירידה מתמשכת באיכות מי התהום.מספר סוגים עיקריים של זיהום מחלחלים  – הן אל המים העיליים והן אל מי התהום:

 מתכות כבדות וחומרים כימיים רעילים שמקורם בעיקר בשפכים תעשייתיים ובמזבלות פסולת מוצקה.

 דשנים, חומרי הדברה והפרשות בעלי חיים, בעיקר בחקלאות.

 חומרים אורגניים גורמי מחלות, כמו חיידקים שמקורם בביוב ובשפכים.

 דליפות דלק.

“נלבישך שלמת בטון ומלט”

השמיים ממטירים על הארץ גשמים – לעתים בנדיבות, לעתים בקמצנות. אך האם כל הגשם הזה מגיע אל מי התהום?

זה כמה עשורים שבארץ תנופת הבנייה הולכת וגוברת.  כיסוי שטחים נרחבים בבטון ובאספלט מונעים מהמשקעים לחדור למי התהום.

כתוצאה מכך קטנים שטחי פני הקרקע המסוגלים לספוג גשמים. ובמקום לחלחל אל מי התהום, זורמים המים על פני הרחובות ונשטפים אל הים. מאגרי המים אינם מתחדשים בכמות הדרושה, ורמת המליחות במים עולה.

שאיבת יתר והמלחת מי התהום

כבר בימי קדם הבחינו האנשים ששאיבה מבאר במקום אחד גורמת לירידת מפלס המים בבאר סמוכה. הדבר קורה כאשר שתי הבאות ניזונות מאותו אקוויפר.

מי התהום מתמלאים במים מתוקים שמקורם במי גשמים. אם שואבים מהבארות מים מתוקים בקצב העולה על קצב המילוי הטבעי שלהם ומפלס מי התהום יורד, זוהי “שאיבת יתר”.

במצב של “שאיבת יתר”, בנוסף על הפרת המאזן בין ההיצע והביקוש, עולים מים מלוחים מתחתית שכבת האקוויפר, מתערבבים במים המתוקים וגורמים להמלחתם של בארות וקידוחי המים.

באזור החוף למשל – נגרמת המלחה של מי התהום גם בשל הקירבה אל הים. מי התהום הנמצאים מתחת למי הים, חודרים אל היבשה. מי התהום המתוקים, הקלים יותר, צפים ודוחקים את המים המלוחים כלפי מטה. אך כאשר שואבים בקצב מהיר מדי את המים המתוקים, קטן הלחץ שלהם על המים המלוחים. המים המלוחים עולים ו”משתלטים” על המים המתוקים, חודרים לבארות, ואז אי אפשר לנצל אותן יותר.

המים החודרים לאקוויפר דרך הסלע ממיסים מלחים מסויימים הנמצאים בו. ככל שזמן המגע של המים עם הסלע ממושך יותר, גדלה כמות המלחים שהם ממיסים, וככל שעולה טמפרטורת המים הם יכולים להמיס יותר מלחים מהסלע וריכוז המלחים במים גדל, מכאן, שככל שמי התהום נמצאים בשכבת אקוויפר עמוקה יותר, הם מלוחים יותר.

מקור נוסף למליחות מי התהום הם מי השפכים המטוהרים המושבים להשקיית שדות, והמכילים כמות גדולה של מלחים. השקייה נרחבת של שדות באמצעות מים אלו גורמת לחדירת מלחים את האקוויפרים. 

והתחזית לחורף הבאה גם היא אינה מעודדת ביותר:

אקוויפר ההר (טורון) – המפלס הצפוי בתחילת החורף הקרוב באזור הצפוני של האקוויפר  הוא 8.50 + מטר,המפלס הנמוך ביותר בעת החדשה. הקו האדום הוא 9.00 + מטר.

אקוויפר החוף – המפלסים נמוכים, ישנה חדירה של  מי ים לאקוויפר באזורים מסוימים ובניגוד לצורך הדחוף בשיקום המפלסים, השאיבה דווקא הוגברה, בלית ברירה. 

לאור סקירת המצב העדכני של מקורות המים, מלווה חשש כבד את הצפוי למקורות המים בשנה הבאה, במידה ותהיה גם היא שנה שחונה. במקרה כזה, הצעדים שיידרשו לריסון הצריכה יהיו קיצוניים בהרבה מאלה הננקטים בשנה הנוכחית

נקיטת צעדים למניעת זיהום מי התהום:

הגברת האכיפה על מזהמים והחמרת האמצעים הננקטים נגד רשויות ומפעלים שאינם מטפלים בשפכיהם כראוי.

הקטנת מידת המליחות הנגרמת מהשקייה במי שפכים מטוהרים, על ידי הטפלת  מי השפכים המטוהרים לפני השימוש בהם בחקלאות. כמו כן יש לתקן תקנות להסדרת השימוש במלח בתעשייה.

דרך נוספת להתמודד עם המליחות היא הקמת מערכת ניטור של האקוויפרים למעקב אחרי כמות ואיכות מי התהום בהם.  לתקן נזקים ולשקם את הקרקע והאקוות. לצמצם את השאיבה במקומות מועדים להמלחה, ולהוביל מים ממקומות מרוחקים – וזאת לפחות בתקופת הקיץ. בעונת הגשמים מתחדש המאגר במים מתוקים הנימהלים במים המלוחים ואז ניתן להמשיך בשאיבה.

אפשר גם  “לכוון” מעט את חסדי השמים ולהוביל חלק ממי הגשמים אל האקוויפרים. תהליך זה נקרא “מילוי מלאכותי” או “העשרת מי התהום” בשנים גשומות אפשר לאגור, בעיקר את מי השיטפונות במאגרים ולאפשר להם לחלחל אל מי התהום, ועל ידי מהילתם עם מי התהום ניתן לצמצם את המליחות ולשפר את המים.

איסוף מי הגשמים יכול להעשות בשתי דרכים:

הזרמת המים לתוך בארות קיימות.

הכוונת המים על פני שטחים חוליים המאפשרים חלחול המים ישירות אל האקוויפר.

 

היכן עובר

שלך?

כיצד אנחנו יכולים לתרום לשיפור מי התהום שלנו?

לשטוף ולרחוץ במטבח ובאמבטיה בלחץ מים בינוני ולא הכי חזק.

להעדיף מקלחת על פני אמבטיה.

להשאיר בחצר שטחים פנויים מבטון וריצוף בין המבנים כדי לאפשר למי הגשמים  לחלחל לתוך האדמה

לדאוג שמי המרזבים והמזגנים יופנו אל שטח אדמה מחלחלת.

الأوسمة: ,

4 تعليقات to “תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית.”

  1. سحر الباك الإسلامي وعنوان جورج يوسف « أنا مستنياك من الصبح يا أستاذ شبار‏ة – نجوي فؤاد في حد السيف . سحر الباك الإسلامي Says:

    […] תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית. 11 months ago […]

  2. الربوبي العربي بالباك بالباك -2 « أنا مستنياك من الصبح يا أستاذ شبار‏ة – نجوي فؤاد في حد السيف . سحر الباك الإسلامي Says:

    […] תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית. 11 months ago […]

  3. Date: March 25th, 2011. About the bak islami/Blogs about: حسني مبارك « The-islamic-bak-magic and The Kingdom/themovie for jamie foxx. @the RPG scene. bel bak, belbak Says:

    […] תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית. — 2 comments […]

  4. Blogs about: أمريكا « أنا مستنياك من الصبح يا أستاذ شبار‏ة – نجوي فؤاد في حد السيف . سحر الباك الإسلامي Says:

    […] תנועת המים בטבע נעה במחזוריות תמידית. — 3 comments […]

أضف تعليقاً

إملأ الحقول أدناه بالمعلومات المناسبة أو إضغط على إحدى الأيقونات لتسجيل الدخول:

WordPress.com Logo

أنت تعلق بإستخدام حساب WordPress.com. تسجيل خروج   / تغيير )

صورة تويتر

أنت تعلق بإستخدام حساب Twitter. تسجيل خروج   / تغيير )

Facebook photo

أنت تعلق بإستخدام حساب Facebook. تسجيل خروج   / تغيير )

Google+ photo

أنت تعلق بإستخدام حساب Google+. تسجيل خروج   / تغيير )

Connecting to %s


%d مدونون معجبون بهذه: